תוכי אקלקטוס
ארץ מוצא ישנם 8-10 תתי-מין ומוצאם באוסטרליה, באיי אינדונזיה ובאיי סולומון.
המינים הנפוצים בעולם הם הרד סיידד, הסולומון ,הווזמרי והגרנד. כל תתי המין נראים אותו הדבר למעט פרטים קטנים שמבדילים בין תת-מין אחד למשנהו. בארצנו נוטים לערבב בין כל תתי המינים ע''מ לקבל מכל תת מין את יתרונותיו וכדי לקבל את ההכלאה המבוקשת בארץ. השם אקלקטוס נוצר מהמילה 'אקלקטי' בשל ההבדלים הדו-צורתיים המתבטאים בצבעים השונים שבין הזכר לנקבה. הזכרים בעלי גוונים ירוקים עם אדום מתחת לכנפיים ובצידי הגוף ובערך בגיל שנה המקור מקבל צבע כתום-צהוב. הנקבות בגווני אדום עם חזה כחול\סגול ומקורן שחור, לנקבות הווזמרי יש פס צהוב בקצה הזנב.
אופי נחשבים בין שלושת הדברנים הטובים בעולם אחרי הג'אקו והאמזונה, ביכולתם ללמוד לא רק מילים אלא גם שירים שלמים! בכללית האקלקטוסים הם תוכים שקטים היעדיפו דיבורים על צעקות, אך יש היוצאים מן הכלל שהם די צעקניים. ביכולתם להפיק קול מאוד גבוה וצורם כשהם מרגישים מאויימים או בסכנה אך רובם לא משתמשים בקול זה לעיתים קרובות. באופן כללי האקלקטוסים שקטים, פיקחים, חביבים לכולם ולא נקשרים רק לאנשים מסוימים , טובים מאוד עם ילדים קטנים.
כלוב גדול עד כמה שמתאפשר, רחב דיו בכדיו שיוכלו לנפנף בכנפיהם מבלי שיפגעו בדפנות הכלוב, וגבוה דיו מכיוון שהם ידועים באהבתם לטפס גבוה. צעצועים הם דבר חשוב בעיקר כאלו שהם יכולים לתפוס ולתפעל עם הרגל והמקור (גם צעצועי פעוטות יכולים להתאים) מקלות שהם יכולים ללעוס הם גם דרך מצוינת להפיג בעזרתם את השעמום.
תזונה מערכת העיכול של האקלקטוס שונה משאר מיני התוכים ומתאימה לתזונתם העשירה בסיבים , בטבע הם אוכלים בעיקר מזונות דליליים כגון: פירות וירקות סיביים וחומרים צמחיים וביכולתם להפיק ממזונות אלו את המינרלים והויטמינים שהם צריכים ולכן אין צורך לתת להם מזונות העשירים בויטמינים ובמינרלים. המרכיב העיקרי בתזונתם מעבר לכופתיות, תערובת ההשרייה והזרעים צריך להיות מזון עסיסי וטבעי הכולל , ירקות, נבטים, פירות, במיוחד עם צבעים עזים כגון: תפוז כתום, פלפל ירוק ואדום, מלון, גזר, מנגו, רימון וכד'.
בריאות אקלקטוסים הם ציפורים חסינות ואין להם בעיות מיוחדות. עם פעילות גופנית, מזון טבעי ומים טריים הם יחיו ויתפתחו בצורה טובה. אקלקטוסים זקוקים ללחות ומים קצת יותר מציפורים אחרות מכיוון שהנוצות שלהם יותר צפופות והם רגילים לאקלים לח בטבע. רצוי להשפריץ עליהם מים כמעט כל יום ובימים חמים אף לקלחם בתוך גיגית מים, כך ישמר המגע הקטיפתי של נוצותיהם והצבע שלהן יהיה חזק ומבריק.
התנהגות מינית הזכר עדין ושקט יותר מהנקבה וגם כשיגיע לבגרות מינית לא יחול שינוי בהתנהגות שלו. הנקבה היא הדומיננטית והשובבה מבין השניים ובגיל הבגרות נוטה להיות יותר אגרסיבית ו'מגינה' על איזור הכלוב (בטבע, הנקבות מגינות על איזור הקן והגוזלים). ברוב המקרים הנקבה חוזרת להיות נחמדה לאחר שהיא עוברת את השלב הזה, אל תתייאשו ותמשיכו פשוט להעניק לה אהבה ויחס. ישנן נקבות שבאופיין יותר רגועות ולכן מעבר לכמה שינויים קלים לא תחושו בשינוי דרסטי באופי שלהן.
רבייה מגיעים לבגרות מינית בגיל שנתיים -שלוש, אין עונה מיוחדת שהם מתרבים, הנקבה מטילה בין 2-3 ביצים וזמן הדגירה הינו בין 28-30 יום.
תוחלת חייהם בין 30-70 שנה תלוי באופן הטיפול ובמתן תזונה מתאימה.
אסור לתת - שוקולד, עגבניה, תפו''א, בצל, אבוקדו, תבלינים וכל מזון מעובד.
